היי
שישי שכולנו מחכים לו כבר כאן, השבת תכף תיכנס ואיתה השלווה אחרי שבוע של עבודה.
היום שלי מתחיל ב5:00 בבוקר ,וכשמגיע לסיומו בואו נגיד שאני לא צריכה לספור משאיות בשביל להירדם..
יצא לי לחשוב על חבריי מענף ההובלה. עד כמה קשה יומם, שגרת חייהם, חלקם בחרו בה בבחירה חופשית לחלוטין מתוך אהבה וחלקם פשוט מביטים על זה כמקור פרנסה היחיד שהם מכירים.
כך או כך אין לי ספק שהעבודה הפיזית היא קשה בשני המקרים.
קראתי על חייהם של נהגים בחו"ל, הגעתי למסקנה שעבורם אלו חיים במלוא מובן המילה, זה כמובן מקור פרנסתם אך מעבר לכך כמעט בכל מאמר שקראתי, פיסת מידע שדליתי תובנה אחת ברורה עלתה במוחי תמיד, הם כל כך נהנים מזה ובינינו, יש להם את מלוא הסיבות לכך.
כמובן שאין השוואה באומדן המרחקים שהם מגיעים אליהם עם המשאית שלהם, ארצנו קטנטונת ובשביל לחצות את כולה מספיקה יממה. אבל נקודה חשובה עלתה לי בראש והיא תחנות העצירה שיש לנהגים בחו"ל, איזה פינוקים מקומות עצירה באירוח רחב ידיים ואוכל מכל טוב.
ומה איתנו, "העם הנבחר"?
באמת מעניין אותי איך זה , שתחום ההובלה שהוא ענף רחב היקפים, ארץ קטנה שמכילה אלפי נהגים שעובדים , שרוצים להתפרנס, שעובדים בכל תנאי אך לא במיטב התנאים ומדינתנו הקטנה מתקשה לדאוג לדברים הבסיסיים?
בסדר, אני לא באה במחאת צדק חברתי ומחר לא יושבתו הנמלים באשדוד בגללי.
אבל תעצרו לרגע ותחשבו על הצד החיובי שבדבר, על נהג שכבר מזמן הצטברה אצלו "עייפות החומר" שחיקה נפשית וכן, כמה הדברים הקטנים האלה עלולים לתרום גם לבטיחות וגם להעלאת המורל בקרב הנהגים.
בחו"ל בתחנות העצירה, מוצעות לנהג אפשרויות חניה, לינה, מקום התרעננות מקלחות מסאג'ים ( כן מה ששמעתם ) ארוחות כיד המלך, ולא אני לא מדברת על חומוס לנגב מקופסה בתחנת הדלק של כביש 6.
שם החניונים פרוסים במספר מקומות, מוארים קורצים ובעיקר מרווחים.
שוב, ארצנו קטנה מלהכיל מספר רב של חניונים עצומים בגודלם ואף אחד לא דורש שיוקמו כאלה
אבל מינימום, ניקח לדוגמה נהג שרוצה לעשות את צרכיו,
שעת לילה, הוא מבין שתחנת הדלק הקרובה במרחק רב ממנו , מה יעשה? הוא עוצר בשול הדרך
לפעמים תוך כדי סיכון הבאים אחריו וכמובן סיכונו העצמי.
בנוסף יש את שעות המנוחה של נהג אחרי מספר שעות העבודה הקבועות בחוק, ולא כל משאית אפשר להחנות בכל מקום בצורה מסודרת בטוחה שמסביבה מוצעים לנהג אופציות של נוחות על כל המשתמע.
בתחנות העצירה בחו"ל קיימות נקודות של תיקוני דרך ואפילו מוסכים והכול ברשות ממשלתית
אתם קולטים? אני באמת שואלת, מה אפשר לעשות האם ניתן לשפר לייעל או בכלל להקים מאפס תחנות עצירה כאלה.
אז אפשר. וודאי שאפשר, הכול מסתבר, עניין של תקציבים ומי שידו נוגעת בדבר האם חושב על טובת הנהגים ורווחתם.
השינוע בארץ הוא תחום רווחי וטובת הנהגים בהחלט תעורר שינוי.
זה מזכיר לי את השד העדתי, אותה גברת בשינוי אדרת. לא קיפוח תחת עדה, אבל בהחלט נדמה ששכחו לדאוג לאנשים משוק העבודה עם הקושי הגדול במדינתנו.
שמישהו ירים את הכפפה... גם להם מגיע שינוי.
שתהיה לכם שבת שלום, ואני מאחלת לכל חבריי הנהגים באשר הם שיום יבוא ונעצור יחד בתחנת עצירה עם שלט גדול ומואר, נאכל ארוחת מלכים, ונחייך אין סוף.
ותודה לאלי ששולח לי עדכונים מחול ותמונות מדהימות.
ניפגש בשבוע הבא , אני אחכה לכם כמו תמיד
מיה