תכירו את שמעון,הוא בן 65 ועובד על באגר וולוו אצל "יאיר עצמוני" .
את שמעון פגשנו במכון הטיהור בכניסה לכפר ויתקין,תפקידו הוא להעמיס חומר למשאיות שמגיעות,אחת אחרי השנייה הן עומדות ומחכות לבאגר
שישחרר אותן מההמתנה הממושכת,שמעון אומנם בן 65 ורק שנתיים מפרידות בינו לפנסיה אך אין ספק שהוא עובד על הבאגר,עולה,יורד,וכמובן צועק על מי שעושה לו בלאגן בסדר יותר טוב מכל מפעיל בן 30 שאתם מכירים.

"עבודה לקראת שחרור" כך הוא קורא לתפקידו הנוכחי ומחייך.
"40 שנה שאני בתחום עבודות עפר ופיתוח,עבדתי על הרבה כלים,הרבה סוגים ומגוון עבודות,היו תקופות שעבדתי על פוקלאן 350 80 טון שהיה ממש מפלצת ותקופות אחרות שעבדתי על באגר עם פטיש ועל מחפרון ועוד".

ככה זה שאתה מפעיל צמ"ה ותיק ,בטוח שהספקת לעבוד על מגוון כלים ,מה עם מקומות עבודה ופרוייקטים שונים?

עבדתי אצל קבלנים גדולים ובפרוייקטים גדולים באותה התקופה,הייתי מפעיל אצל בני הכורה ואצל דן רולידר וביצענו פרוייקטים ענקיים בכל הארץ.

מה יש לך להגיד על התחום כאחד שנמצא בו כל חייו?

עבודה תמיד יש ומי שאוהב את זה ימצא עבודה אצל קבלן כזה או אחר,מה שלדעתי נהרס וחבל שכך זה היחס למפעילים מבחינת המעמד והשכר,
בתקופה ההיא היה למפעיל הרבה יותר כבוד והקבלנים היו רודפים אחרי מפעילים  מנוסים רק שיבואו לעבוד איתם,היום הכל השתנה והקבלנים שמים פס על מפעילים וחושבים שכל ילד יכול להפעיל כלי ששווה מאות אלפי דולרים ,אני מרוצה מהמקום המוכחי שלי אבל אני רואה מה קורה לדור הצעיר של המפעילים וזה מצער אותי.

משפט סיום לחבר'ה שקוראים את הכתבה?

חיים פעם אחת ,תהנו בעבודה ,תעבדו טוב וחזק ותעמדו על שלכם - בהצלחה לכולם!



אם גם אתם עובדים בתחום עבודות עפר,צמ"ה ותשתיות ורוצים שנגיע אליכם לשמוע את הסיפור שלכם - צרו קשר